מאמר
50% מגמלאי ישראל הם חדשני פנאי
מתברר מתוך מחקר חדש שכמחצית מהישראלים מתנסים בפעילויות פנאי חדשות לחלוטין לאחר הפרישה
מתברר מתוך מחקר חדש שכמחצית מהישראלים מתנסים בפעילויות פנאי חדשות לחלוטין לאחר הפרישה
15.01.2026
למרות האמונה הרווחת שמבוגרים נוטים לשמרנות ושונאים סיכונים, מתברר שכמחצית מהישראלים מתנסים בפעילויות פנאי חדשות לחלוטין לאחר הפרישה, ושיש קשר מובהק בין הנטייה לחדשנות לבין שביעות רצון מהחיים. ממצאים אלה עולים ממחקר שערכה ד"ר גלית נמרוד מהמחלקה לניהול תיירות ומלונאות בבית הספר לניהול ע"ש גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
על פי מחקרים שנערכו ברחבי העולם, חדשנות בפעילויות פנאי נחשבת לתופעה נדירה בקרב מבוגרים. לפי אותם מחקרים הנטייה העיקרית של אנשים מבוגרים היא להמשכיות, והשינויים העיקריים המאפיינים את דפוסי הפעילות שלהם, הם צמצום מספר הפעילויות שבהן הם משתתפים ומעבר מפעילויות הדורשות מאמץ פיזי רב לפעילויות פחות תובעניות ופנים-ביתיות.
אבל בקרב הישראלים, מתברר, חדשנות אינה תופעה נדירה כלל וכלל. מחצית מהישראלים מתנסים בפעילות פנאי חדשה לחלוטין לאחר הפרישה, כזו שהם לא התנסו בה מעולם קודם לכן, אפילו לא בגיל צעיר מאוד. יתרה מכך, מתברר שיש קשר מובהק בין הנטייה לחדשנות לשביעות רצון מהחיים.
ד"ר נמרוד חוקרת היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים של פנאי ותיירות בגיל השלישי. היא מתמקדת במעברי חיים בגיל מבוגר (פרישה, אלמנות, אבדנים בריאותיים וכד'), ובאופן שבו פנאי משמש כאמצעי להתמודדות עם השינויים ולהסתגלות אליהם. המחקר הישראלי התפרסם גם בכתב העת החשוב Aging and Society, היוצא לאור על ידי אוניברסיטת קיימברידג' שבבריטניה.
המחקר נערך באמצעות מדגם מייצג של 400 מרואיינים, שנדגמו באופן אקראי מתוך אוכלוסייה של יהודים שנהגו לעבוד במשרה מלאה או חלקית באופן קבוע ופרשו לגמלאות בחמש השנים שקדמו לסקר. הראיונות נערכו פנים אל פנים ותואמו טלפונית מראש. כלי המחקר היה שאלון מובנה שבו התייחסות לדפוסי הפעילות לפני הפרישה ולאחריה, למשמעויות הפנאי, לעמדות כלפי עבודה ופנאי, לשביעות רצון מהחיים, וכן לשורה ארוכה של משתני רקע.
כ"חדשן" סווג כל מי שדיווח על כך שלפחות פעילות פנאי אחת, שבה הוא משתתף כיום, היא פעילות שהחל להשתתף בה לראשונה רק לאחר הפרישה. נמצא, ש-50% מהגמלאים בישראל הם חדשניים, ושמתוכם 27% התחילו להשתתף בפעילות חדשה אחת, 14% התחילו להשתתף בשתי פעילויות חדשות, ו-9% התחילו להשתתף בשלוש פעילויות חדשות ויותר. הפעילויות החדשות השכיחות ביותר בקרב החדשנים קשורות לפעילות גופנית או להתנדבות, ולאחריהן פעילויות הקשורות לתחביבים, לימודים וחוגים.
משתני רקע שנמצאו במחקר כמנבאים חדשנות, הם: היקף התעסוקה לפני הפרישה, תפיסת הבריאות, סוג הפרישה, מוצא ומשך הפרישה. מתברר שהנטייה לחדשנות מאפיינת אנשים שפרשו מעיסוק במשרה מלאה, שתופסים את בריאותם כטובה, שפרשו לגמלאות מבחירה, ממוצא מערבי, ושמשך הפרישה שלהם ארוך יותר. ד"ר נמרוד אומרת שממצאים אלו מלמדים על כך שיותר מאשר משתנים סוציו-דמוגרפיים, המשתנים המסבירים החזקים ביותר של חדשנות הם היסטוריית התעסוקה והפרישה. למי שפרש ממשרה מלאה, יש חלל גדול יותר למלא והוא נדרש לשם כך לחדשנות.
למי שפרש מרצונו (ולא נכפתה עליו פרישה) יש, כנראה, עמדות חיוביות יותר כלפי הפרישה. ייתכן אפילו שהוא פרש על מנת להתחיל לעסוק באותן פעילויות חדשות שלא היה לו זמן אליהן עד כה. העובדה שחדשנות קשורה למשך הפרישה, מלמדת על כך שחדשנות היא, כנראה, תוצאה של תהליך. קודם מנסים "להסתדר עם מה שיש", ורק אם מגלים שפעילויות הפנאי הקיימות אינן מספיקות כדי למלא את החיים בתוכן ומשמעות, מנסים לעשות משהו חדש.
מהשוואה בין החדשנים ללא חדשנים, מתברר שהחדשנים נהנים משביעות רצון גבוהה מהחיים במובהק משביעות הרצון של הלא-חדשנים. יתרה מכך, נמצא שהיגדי שביעות הרצון מהחיים, בהם נמצאו ההבדלים המשמעותיים ביותר, היו כאלה שקשורים לפעילויות יום-יום, כגון: "הדברים שאני עושה מעניינים אותי כפי שעניינו אותי מאז ומעולם" ו"הדברים שאני עושה משעממים או מונוטוניים". בנוסף נמצא שאין הבדלים בשביעות הרצון מהחיים בין חדשנים שהתחילו להשתתף בפעילות גופנית חדשה, לחדשנים שהתחילו להשתתף בפעילות התנדבותית חדשה.
ממצאים אלו הביאו לתמיכה ראשונית ב"תיאורית החדשנות" (Innovation Theory) שפורסמה על ידי ד"ר נמרוד ושותפה האמריקאי, פרופסור דאגלס קליבר, שאחד מעקרונות המפתח שלה הוא, שחדשנות בפנאי יכולה לתרום לתחושת רווחה אישית בגיל מבוגר. עם זה מודה ד"ר נמרוד, שעדיין רב הנסתר על הגלוי. לא ברור אם חדשנות שכיחה כל כך רק בישראל, או שהיא הופכת לשכיחה יותר ויותר גם במדינות אחרות; ואם זו תופעה ישראלית, מה מסביר אותה?
ישנן עוד הרבה שאלות שיש להשיב עליהן כמו: כיצד תורמת החדשנות לסיפוק מהחיים? מה המשקל שיש לסוג הפעילות? מהי השפעת החדשנות על הדימוי העצמי ועת הזהות של האדם המבוגר? האם היא מאפשרת לאדם המבוגר "להמציא את עצמו" מחדש, או שאולי, בעצם, היא מאפשר שמירה על רכיבים מרכזיים ומשמעותיים בזהות שלו? חלק מהתשובות יגיעו ממחקרים על פנאי ותיירות של מבוגרים שד"ר נמרוד ממשיכה לערוך בימים אלה.
ניתן לפנות לד"ר גלית נמרוד בכתובת: או בכתובת.
על פי מחקרים שנערכו ברחבי העולם, חדשנות בפעילויות פנאי נחשבת לתופעה נדירה בקרב מבוגרים. לפי אותם מחקרים הנטייה העיקרית של אנשים מבוגרים היא להמשכיות, והשינויים העיקריים המאפיינים את דפוסי הפעילות שלהם, הם צמצום מספר הפעילויות שבהן הם משתתפים ומעבר מפעילויות הדורשות מאמץ פיזי רב לפעילויות פחות תובעניות ופנים-ביתיות.
אבל בקרב הישראלים, מתברר, חדשנות אינה תופעה נדירה כלל וכלל. מחצית מהישראלים מתנסים בפעילות פנאי חדשה לחלוטין לאחר הפרישה, כזו שהם לא התנסו בה מעולם קודם לכן, אפילו לא בגיל צעיר מאוד. יתרה מכך, מתברר שיש קשר מובהק בין הנטייה לחדשנות לשביעות רצון מהחיים.
ד"ר נמרוד חוקרת היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים של פנאי ותיירות בגיל השלישי. היא מתמקדת במעברי חיים בגיל מבוגר (פרישה, אלמנות, אבדנים בריאותיים וכד'), ובאופן שבו פנאי משמש כאמצעי להתמודדות עם השינויים ולהסתגלות אליהם. המחקר הישראלי התפרסם גם בכתב העת החשוב Aging and Society, היוצא לאור על ידי אוניברסיטת קיימברידג' שבבריטניה.
המחקר נערך באמצעות מדגם מייצג של 400 מרואיינים, שנדגמו באופן אקראי מתוך אוכלוסייה של יהודים שנהגו לעבוד במשרה מלאה או חלקית באופן קבוע ופרשו לגמלאות בחמש השנים שקדמו לסקר. הראיונות נערכו פנים אל פנים ותואמו טלפונית מראש. כלי המחקר היה שאלון מובנה שבו התייחסות לדפוסי הפעילות לפני הפרישה ולאחריה, למשמעויות הפנאי, לעמדות כלפי עבודה ופנאי, לשביעות רצון מהחיים, וכן לשורה ארוכה של משתני רקע.
כ"חדשן" סווג כל מי שדיווח על כך שלפחות פעילות פנאי אחת, שבה הוא משתתף כיום, היא פעילות שהחל להשתתף בה לראשונה רק לאחר הפרישה. נמצא, ש-50% מהגמלאים בישראל הם חדשניים, ושמתוכם 27% התחילו להשתתף בפעילות חדשה אחת, 14% התחילו להשתתף בשתי פעילויות חדשות, ו-9% התחילו להשתתף בשלוש פעילויות חדשות ויותר. הפעילויות החדשות השכיחות ביותר בקרב החדשנים קשורות לפעילות גופנית או להתנדבות, ולאחריהן פעילויות הקשורות לתחביבים, לימודים וחוגים.
משתני רקע שנמצאו במחקר כמנבאים חדשנות, הם: היקף התעסוקה לפני הפרישה, תפיסת הבריאות, סוג הפרישה, מוצא ומשך הפרישה. מתברר שהנטייה לחדשנות מאפיינת אנשים שפרשו מעיסוק במשרה מלאה, שתופסים את בריאותם כטובה, שפרשו לגמלאות מבחירה, ממוצא מערבי, ושמשך הפרישה שלהם ארוך יותר. ד"ר נמרוד אומרת שממצאים אלו מלמדים על כך שיותר מאשר משתנים סוציו-דמוגרפיים, המשתנים המסבירים החזקים ביותר של חדשנות הם היסטוריית התעסוקה והפרישה. למי שפרש ממשרה מלאה, יש חלל גדול יותר למלא והוא נדרש לשם כך לחדשנות.
למי שפרש מרצונו (ולא נכפתה עליו פרישה) יש, כנראה, עמדות חיוביות יותר כלפי הפרישה. ייתכן אפילו שהוא פרש על מנת להתחיל לעסוק באותן פעילויות חדשות שלא היה לו זמן אליהן עד כה. העובדה שחדשנות קשורה למשך הפרישה, מלמדת על כך שחדשנות היא, כנראה, תוצאה של תהליך. קודם מנסים "להסתדר עם מה שיש", ורק אם מגלים שפעילויות הפנאי הקיימות אינן מספיקות כדי למלא את החיים בתוכן ומשמעות, מנסים לעשות משהו חדש.
מהשוואה בין החדשנים ללא חדשנים, מתברר שהחדשנים נהנים משביעות רצון גבוהה מהחיים במובהק משביעות הרצון של הלא-חדשנים. יתרה מכך, נמצא שהיגדי שביעות הרצון מהחיים, בהם נמצאו ההבדלים המשמעותיים ביותר, היו כאלה שקשורים לפעילויות יום-יום, כגון: "הדברים שאני עושה מעניינים אותי כפי שעניינו אותי מאז ומעולם" ו"הדברים שאני עושה משעממים או מונוטוניים". בנוסף נמצא שאין הבדלים בשביעות הרצון מהחיים בין חדשנים שהתחילו להשתתף בפעילות גופנית חדשה, לחדשנים שהתחילו להשתתף בפעילות התנדבותית חדשה.
ממצאים אלו הביאו לתמיכה ראשונית ב"תיאורית החדשנות" (Innovation Theory) שפורסמה על ידי ד"ר נמרוד ושותפה האמריקאי, פרופסור דאגלס קליבר, שאחד מעקרונות המפתח שלה הוא, שחדשנות בפנאי יכולה לתרום לתחושת רווחה אישית בגיל מבוגר. עם זה מודה ד"ר נמרוד, שעדיין רב הנסתר על הגלוי. לא ברור אם חדשנות שכיחה כל כך רק בישראל, או שהיא הופכת לשכיחה יותר ויותר גם במדינות אחרות; ואם זו תופעה ישראלית, מה מסביר אותה?
ישנן עוד הרבה שאלות שיש להשיב עליהן כמו: כיצד תורמת החדשנות לסיפוק מהחיים? מה המשקל שיש לסוג הפעילות? מהי השפעת החדשנות על הדימוי העצמי ועת הזהות של האדם המבוגר? האם היא מאפשרת לאדם המבוגר "להמציא את עצמו" מחדש, או שאולי, בעצם, היא מאפשר שמירה על רכיבים מרכזיים ומשמעותיים בזהות שלו? חלק מהתשובות יגיעו ממחקרים על פנאי ותיירות של מבוגרים שד"ר נמרוד ממשיכה לערוך בימים אלה.
ניתן לפנות לד"ר גלית נמרוד בכתובת: או בכתובת.
