מאמר
הפרטה מקצרת חיים
הפרטה לא מבוקרת של מדינות במזרח אירופה לאחר נפילת הקומוניזם - גרמה לעלייה חדה בשיעור התמותה בקרב גברים בגיל העבודה עקב עלייה באבטלה וירידה בשיעור התמיכה הממשלתית בשירותי בריאות.
הפרטה לא מבוקרת של מדינות במזרח אירופה לאחר נפילת הקומוניזם - גרמה לעלייה חדה בשיעור התמותה בקרב גברים בגיל העבודה עקב עלייה באבטלה וירידה בשיעור התמיכה הממשלתית בשירותי בריאות.
15.01.2026
הפרטה לא מבוקרת של מדינות במזרח אירופה לאחר נפילת הקומוניזם - גרמה לעלייה חדה בשיעור התמותה בקרב גברים בגיל העבודה עקב עלייה באבטלה וירידה בשיעור התמיכה הממשלתית בשירותי בריאות. על כך מדווחת אביטל יהב באתרwww.ynet.co.il .
יהב מביאה פרטים מתוך מחקרם של דייויד סטולקר, לורנס קינג ומרטין מק'קי (Martin McKee) שהחלו מיד לאחר נפילת הקומוניזם לבדוק את השפעתם של התהליכים הכלכליים על תוחלת החיים של גברים במדינות הקומוניסטיות-לשעבר. מחקרם, שמתפרסם בכתב-העת Lancet, קובע שהפרטה לא מבוקרת של מדינות במזרח אירופה גרמה לעלייה חדה בשיעור התמותה בקרב גברים בגיל העבודה (גיל 59-15) עקב עלייה באבטלה וירידה בתמיכה ממשלתית בשירותי בריאות.
החוקרים מייחסים את העלייה בתמותה לאבטלה, אך באופן פרטני יותר לייאוש הנובע מאבטלה. במדינות בהן נרשמו עליות מתונות יותר בשיעור התמותה, על אף הפרטה מסיבית ואבטלה גבוהה, 45% מהאוכלוסייה היו חברים באיגוד מקצועי או פקדו כנסייה כלשהי. החוקרים טוענים שמוסדות חברתיים אלה, שהעניקו תמיכה פיסית ורוחנית בתקופות משבר, אחראים לירידה המתונה יחסית בתוחלת החיים.
"המסקנות הפוליטיות ברורות", סיכמו החוקרים. "מדיניות מאקרו-כלכלית, שמבקשת לערוך שינוי רדיקלי בכלכלה מסוימת - צריכה לנהוג במשנה-זהירות ולהתחשב בהשלכות של המדיניות הכלכלית על בריאות הציבור. כאשר בוחנים היום הצעות שונות לרפורמה בסין, במצרים, בהודו ובמדינות מתפתחות אחרות, הלקחים של המעבר מקומוניזם לשוק חופשי צריכים להילקח בחשבון".
יהב מביאה פרטים מתוך מחקרם של דייויד סטולקר, לורנס קינג ומרטין מק'קי (Martin McKee) שהחלו מיד לאחר נפילת הקומוניזם לבדוק את השפעתם של התהליכים הכלכליים על תוחלת החיים של גברים במדינות הקומוניסטיות-לשעבר. מחקרם, שמתפרסם בכתב-העת Lancet, קובע שהפרטה לא מבוקרת של מדינות במזרח אירופה גרמה לעלייה חדה בשיעור התמותה בקרב גברים בגיל העבודה (גיל 59-15) עקב עלייה באבטלה וירידה בתמיכה ממשלתית בשירותי בריאות.
החוקרים מייחסים את העלייה בתמותה לאבטלה, אך באופן פרטני יותר לייאוש הנובע מאבטלה. במדינות בהן נרשמו עליות מתונות יותר בשיעור התמותה, על אף הפרטה מסיבית ואבטלה גבוהה, 45% מהאוכלוסייה היו חברים באיגוד מקצועי או פקדו כנסייה כלשהי. החוקרים טוענים שמוסדות חברתיים אלה, שהעניקו תמיכה פיסית ורוחנית בתקופות משבר, אחראים לירידה המתונה יחסית בתוחלת החיים.
"המסקנות הפוליטיות ברורות", סיכמו החוקרים. "מדיניות מאקרו-כלכלית, שמבקשת לערוך שינוי רדיקלי בכלכלה מסוימת - צריכה לנהוג במשנה-זהירות ולהתחשב בהשלכות של המדיניות הכלכלית על בריאות הציבור. כאשר בוחנים היום הצעות שונות לרפורמה בסין, במצרים, בהודו ובמדינות מתפתחות אחרות, הלקחים של המעבר מקומוניזם לשוק חופשי צריכים להילקח בחשבון".
