מאמר
צער גידול הורים
העובדים מעוניינים במידע שיעזור להם לטפל בהורה או הורים קשישים, אבל במעט מאוד מקומות עבודה מידע זה קיים או נגיש
העובדים מעוניינים במידע שיעזור להם לטפל בהורה או הורים קשישים, אבל במעט מאוד מקומות עבודה מידע זה קיים או נגיש
15.01.2026
"העובדים מעוניינים במידע שיעזור להם לטפל בהורה או הורים קשישים, אבל במעט מאוד מקומות עבודה מידע זה קיים או נגיש". כך אומרת ד"ר דנה פרילוצקי, במחקר שערכה עם אוניברסיטת חיפה במימון המוסד לביטוח לאומי, יחד עם פרופסור אריאלה לבנשטיין, פרופסור רותי כץ וגב' דפנה הלפרין מהמרכז לחקר ולימוד הזקנה.
במחקר – שהתפרסם באתר אוניברסיטת חיפה ושביקש לבחון את תפיסות המעסיקים בנושאי מדיניות כלפי צרכים של עובדים המטפלים בהורים קשישים - נבדקו 100 עובדים ו-120 מעסיקים מ-40 חברות.
נתון נוסף שעלה מהממצאים, מצביע על הבדלים בין מעסיקים גברים למעסיקים נשים: 33.3% מהמעסיקות מאמינות שהטיפול בהורה זקן פוגע בקידום העובד, לעומת 15% מקרב המעסיקים. מעסיקות אף תומכות יותר ממעסיקים בהכנסת תוכניות לתמיכה בעובדים המטפלים בהורים קשישים לארגון לעומת מעסיקים. 93% מהמעסיקים (גברים ונשים) מאמינים כי הפגיעה העיקרית בתפקודו של העובד המטפל בהורה קשיש היא היעדרות, 88% חושבים שהעובדים יוצאים מוקדם מידי הבית ו-87% הצביעו על איחורים לעבודה.
אחד הצרכים העיקריים שעלה בקרב העובדים היה מידע וייעוץ מקצועי, שלדברי ד"ר פרילוצקי קיים במעט מאוד מקומות עבודה, "על פי החוק, לכל עובד יש 6 שעות שנתיות לטפל בהורה קשיש, לדוגמא, לצאת מהעבודה כדי לקחת את ההורה לבדיקה ואז לחזור, אבל כמה עובדים מכירים את החוק הזה?" שאלה ד"ר פרילוצקי. לדבריה, גם במקומות עבודה שיש בהם סיוע לעובדים המטפלים בהוריהם, לא תמיד מידע זה נגיש וכך העובד כלל לא יודע את זכויותיו.
לדבריה, הדרך המועדפת על המעסיקים להתמודד עם הנושא היא באמצעות "שעות גמישות". כלומר: מתן אפשרות לעובד לקבוע את הזמנים בהם ימלא את מכסת שעות העבודה. למשל, הגעה מוקדמת לעבודה ביום שבו צריך לקחת את ההורה לטיפול, או לחלופין, הישארות לאחר שעות העבודה הרשמיות. דרך נוספת שמועדפת על העובדים היא מתן ימי חופשה ללא תשלום.
במחקר – שהתפרסם באתר אוניברסיטת חיפה ושביקש לבחון את תפיסות המעסיקים בנושאי מדיניות כלפי צרכים של עובדים המטפלים בהורים קשישים - נבדקו 100 עובדים ו-120 מעסיקים מ-40 חברות.
נתון נוסף שעלה מהממצאים, מצביע על הבדלים בין מעסיקים גברים למעסיקים נשים: 33.3% מהמעסיקות מאמינות שהטיפול בהורה זקן פוגע בקידום העובד, לעומת 15% מקרב המעסיקים. מעסיקות אף תומכות יותר ממעסיקים בהכנסת תוכניות לתמיכה בעובדים המטפלים בהורים קשישים לארגון לעומת מעסיקים. 93% מהמעסיקים (גברים ונשים) מאמינים כי הפגיעה העיקרית בתפקודו של העובד המטפל בהורה קשיש היא היעדרות, 88% חושבים שהעובדים יוצאים מוקדם מידי הבית ו-87% הצביעו על איחורים לעבודה.
אחד הצרכים העיקריים שעלה בקרב העובדים היה מידע וייעוץ מקצועי, שלדברי ד"ר פרילוצקי קיים במעט מאוד מקומות עבודה, "על פי החוק, לכל עובד יש 6 שעות שנתיות לטפל בהורה קשיש, לדוגמא, לצאת מהעבודה כדי לקחת את ההורה לבדיקה ואז לחזור, אבל כמה עובדים מכירים את החוק הזה?" שאלה ד"ר פרילוצקי. לדבריה, גם במקומות עבודה שיש בהם סיוע לעובדים המטפלים בהוריהם, לא תמיד מידע זה נגיש וכך העובד כלל לא יודע את זכויותיו.
לדבריה, הדרך המועדפת על המעסיקים להתמודד עם הנושא היא באמצעות "שעות גמישות". כלומר: מתן אפשרות לעובד לקבוע את הזמנים בהם ימלא את מכסת שעות העבודה. למשל, הגעה מוקדמת לעבודה ביום שבו צריך לקחת את ההורה לטיפול, או לחלופין, הישארות לאחר שעות העבודה הרשמיות. דרך נוספת שמועדפת על העובדים היא מתן ימי חופשה ללא תשלום.
